הוצאה לאור מדעית IEEE שללה ביום אחד יותר מ-1400 מאמרים מכנסיים בשל קשר לייצור מאמרים מזויפים (Nature). טלסקופ החלל ג'יימס ווב פרסם תמונות חדשות באור בינוני של ערפילית בצורת 'ראש החתול' (NASA). בהנדסה מולקולרית, מחקר הראה שמולקולה ספירלית מסתובבת בזרם חשמלי יכולה להגביר את המוליכות שלה עד פי 100 (Hayadan). בנוסף, נדונו מאמרים ב-Nature על אורך חייהם של חיות מחמד והשפעותיהם.
נאס"א הציגה לאחרונה מפה של 13 אתרים אפשריים של המקור העתיק ביותר של מטאוריט מרסי שמצאו על פני כדור הארץ, בשם Teghaza 001. בנוסף, נאס"א הזמינה את הציבור לשלוח את שמותיהם למטוס במשימת Dragonfly אל ירח טיטאן. משימה זו היא החוקרת הראשונה הכללית לחקור את פניו של עולם אחר. בנוסף, תכנית החלל של נאס"א השיגה התקדמות עם טלסקופים האבבל והווב וטכנולוגיות חדשות בשירות, הרכבה ובנייה בחלל.
המחקרים ב-28 באוקטובר 2026 כוללים גילויים שונים: שינויים לאורך רצפים חוזרים של הגנום האנושי גורמים להבדלים תפקודיים בתאי מערכת החיסון. בחומרות מוליכות למחצה, רצועת הרצועה כמעט-עקיפה של גביש עופרת גורמת לעיכוב ברקומבינציה בין אלקטרון לחור, בעוד שבליעת האור נשמרת. טלסקופ ג'יימס ווב פרסם תמונה של אזור N159 בענן מאגלני הגדול, אזור צפוף להיווצרות כוכבים. סימולציות רשת עצבית המבוססות על נתוני הקונקטום של זבוב מציגות מעגל מרכזי בעל שלושה נוירונים לתנועת הרגליים. מחקרים גנטיים על נוירונים אנושיים מראים כי שוני גנטי טרום לידתי מוסר, מה שמעיד על בקרת איכות גנטית. מחקרים נוספים בוצעו בתחום התגובות הכימיות, האקלימולוגיה והארכאולוגיה.
לפי מאמר שפורסם ב-Nature, טכנולוגיה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית שמשלבת מודלים פיזיים עם בינה מלאכותית בתחום המטאורולוגיה משפרת את התחזיות לתקופה של שלושה עד חמישה שבועות קדימה. הכלי מגביר את הדיוק בחיזוי אירועי אקלים קיצוניים כמו חום, קור, גשמים ושיטפונות. מקור: Nature, 21 באוקטובר 2026.
מחקר שפורסם ב-Nature הציג כי השתלת אנזימים השוברים קשרי אסטר בפולימרים קומפוסטיים מאפשרת פירוק מהיר ומלא של פלסטיק גם בסביבות ימיות עם פעילות מיקרוביאלית נמוכה. שיטה זו הייתה יעילה באזורים ימיים שונים, ממים חופיים ועד לעומק הים. מקור: Nature, 21 באוקטובר 2026.
מחקר שפורסם ב-Nature מדווח שבאמצעות מכשיר סימולציית גלים גדול נבדקה הדרך שבה מיצפי מלח מגנים על קווי החוף מפני סופות גדולות. התוצאות מראות שמיצפים אלו יכולים להפחית את עוצמת הסופה ולמנוע סחיפת חופים. בנוסף, במחקר זה הוצגו מידע חדש על המראה של בני הדניסובה. מקור: Nature, 21 באוקטובר 2026.
צוות מחקר מדרום קוריאה הציע תאריך מדויק יותר ליצירת הציור "לילה כוכבים" של ואן גוך. הם ציינו כי השמים בציור מציגים ירח חדש, את כוכב ונוס ואת קבוצת הכוכבים היידס רגע לפני הבוקר ב-22 ביולי 1889.
על פי דיווח N12, בתקופת משרד המדע החדש בישראל התקציב של סוכנות החלל צומצם בכ-77% בהמשך ל-2023. בנוסף, מרכזי מחקר במקומות peripheral נתקלו בבעיות כלכליות כאשר שכר העובדים לא שולם. באותו זמן הוקם מרכז לאומי לבינה מלאכותית, אך החששות לגבי מימון המחקר ממשיכים.
חוקרים בחנו את דפוסי השינה של עמי הילידים באזורים מסוימים בארגנטינה לפני ואחרי החיבור לחשמל והשימוש בסמארטפונים. התוצאות מראות כי לאחר קבלת הגישה לטכנולוגיות אלה, משך ואיכות השינה ירדו. מחקר זה פורסם ב-Nature ומדגיש את השפעת הטכנולוגיה המודרנית על התנהגות הביולוגית של קהילות מוחלשות.
מחקר חדש שפורסם ב-Hayadan מציין כי ניוטרינו כבד שאינו מקושר יכול היה לדעוך לאט אך להתקיים מספיק זמן כדי לשלוט לפרק זמן מוגבל בצפיפות האנרגיה של היקום הקדום. עניין זה ככל הנראה יצר תנאים שהסבירו את חוסר האיזון בין חומר לאנטי-חומר לאחר המפץ הגדול. תיאוריה זו מציעה הזדמנות חדשה לבחון את תעלומת עליונות החומר על האנטי-חומר.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב מיפה לראשונה את צורת האטמוספירה של כוכב הלכת החוץ-שמשי WASP-17b, והראה כי האטמוספירה אינה עגולה ואחידה. צד ערב הכוכב נפוח ובולט יותר מאשר צד בוקר הכוכב, מה שמעיד על סיבוב האטמוספירה ועל פיזור שונה של טמפרטורה ולחץ. ממצא זה מאפשר מחקר מפורט יותר של האטמוספירות של כוכבי לכת רחוקים.
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב תיארו חרק במבוצת ענבר בת 99 מיליון שנים מתקופת הקרטיקון, אשר מצויד באיבר הזנה ארוך וגמיש במיוחד. איבר זה הוא בצורת צינור ואורכו כמכפיל כפליים את אורך גופו של החרק. מבנה כזה אינו נצפה בקרוביו המודרניים. ממצא זה מסייע להבנה טובה יותר של התפתחות ומגוון איברי ההזנה.
בהתבסס על חישובים חדשים, לחור השחור במרכז שביל החלב יש יכולת להשתמש באנרגיית הסיבוב שלו כדי להאיץ חלקיקי פרוטון לאנרגיות גבוהות במיוחד. תהליך זה יכול להתגלות באמצעות ניתוח קרינת גמא ויכול לסייע לאסטרונומים בזיהויו. תיאוריה זו מבוססת על מודלים פיזיקליים מתקדמים.
לפי מחקר שפורסם ב-Science ומבוסס על נתונים שנאספו במשך 17 שנה מ-850 ציפורים ועטלפים, עלות האנרגיה בתעופה טבעית שונה משמעותית מהמידע בספרי הלימוד ויש לקחת בחשבון תנאי אטמוספירה כמו זרמי אוויר. הקונדור האנדי שבמעט מאוד מפעיל את כנפיו צורך בערך 79% פחות אנרגיה מבבר באותו משקל—אפילו פחות מהאנרגיה הנצרכת בשחייה, הנחשבת באופן מסורתי ליקרה מאוד בחשבון האנרגטי.
מחקר שפורסם ב-Nature מראה כי חיסון ה-mRNA של מודרנה יכול להפחית בכמעט מחצית את הסיכון לחזרת מלנומה עמידה לטיפול. תוצאות אלו נובעות ממחקר שלב 3. לא דווחו פרטים נוספים לגבי מנגנון הפעולה או משך האפקטיביות.